רש"ש על נזיר ג׳ ב

1 רש"י ד"ה ודלמא. לטבול החיה בדם השחוטה ולשלחה ולעשותן כו'. כצ"ל:

2 רד"ה מאי טעמא. דקא מתפיס ימינו לוישבע כו'. כצ"ל:

3 רד"ה לא. ימין שאוכל ככר זה כו'. ל"י למה שינה כאן לפרש שאוכל מדלעיל שפי' שלא אוכל:

4 תד"ה צפורי. דא"א דליכא חד מצורע כו' ולא נזירות כו'. ר"ל ולהכי לא פריך דלמא ליפטור נזיר טמא מקרבנותיו קאמר:

5 תד"ה כגון. אין סברא שיקבל עליו צפורין דנזיר זה אם יטמא. כצ"ל:

6 תד"ה מאי בינייהו. וא"ת ולישני דא"ב היכא דצפרים סתמא קיבל עליה כו'. כצ"ל: